Baba Kama
Daf 24a
משנה: 24a הַקַּדָּר שֶׁהִכְנִיס קְּדֵירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְשִׁבְּרָתָן בֶּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר וְאִם הוּזְּקָה בָהֶן בַּעַל הַקְּדֵירוֹת חַייָב וְאִם הַכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַייָב.
Traduction
Si un potier met ses pots dans la cour d’un individu sans sa permission et que l’animal de cet individu les brise, ce dernier est acquitté; mais si l’animal est blessé par les pots, le potier doit payer le dommage. Si le potier a mis ses pots avec la permission du propriétaire, le propriétaire doit payer le dommage provenant des pots brisés.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואם הכניס ברשות. ושברתן בהמתו של בה''ב חייב בנזקו מפני דכל ברשות בעל החצר קבל עליו שמירת הקדירות אבל בעל הקדרות לא קיבל עליו שמירת בהמתו של בה''ב אם הכניס ברשות:
משנה: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כַלְבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר. נָגַח הוּא שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת חַייָב. נָפַל לְבוֹרוֹ וְהִבְאִישׁ מֵימָיו חַייָב. הָיָה אָבִיו אוֹ בְנוֹ לְתוֹכוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַייָב. רִבִּי אוֹמֵר בְּכוּלָּן עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמוֹר.
Traduction
Si un homme a fait entrer dans la cour d’un individu, sans sa permission, son bœuf, qui y est tué par le bœuf du propriétaire, ou mordu par son chien, le propriétaire est acquitté. Si le bœuf introduit dans la cour tue celui du propriétaire, le dommage est dû; si ce bœuf est tombé dans le puits du propriétaire et a corrompu son eau, le propriétaire du bœuf paiera le dommage; si, en tombant dans le puits, il a tué le père ou le fils du propriétaire, le défendeur doit payer le Kofer. Si l’homme autorisé par le propriétaire de la cour a fait entrer son bœuf, qui a été tué ou mordu par l’animal du propriétaire de la cour, celui-ci paiera le dommage. Rabbi dit dans tous les cas, si les objets introduits dans la cour sont endommagés, le propriétaire de la cour n’est condamné à payer le dommage que s’il s’est chargé de les garder (154)La simple permission n'implique pas l'obligation de garder les objets..
Pnei Moshe non traduit
מתני' או שנשכו כלבו של בעה''ב. אע''ג דיותר שכיח הוא מנגיחת השור אפ''ה בעה''ב פטור דלא הוה לי' למינטר כלבו מכיון שזה הכניס שלא ברשות:
היה אביו או בנו. של בעה''ב בתוכו והה''ד לשאר אנשים אלא אורחא דמילתא נקט:
משלם את הכופר. ומפרש לה בבבלי כגון שהיה מועד להפיל עצמו בבור על בני אדם מחמת דחזא ירקא שרואה עשב על פי הבור ובא לאכול ונופל והאידנא נמי דחזא ירקא ונפל לבור על האדם והרגו וממיתה פטור הוא שאינו מתכוין אבל בכופר מחייב כדאמרינן לעיל דאם כופר לרבות שלא בכוונה:
רבי אומר עד שיקבל עליו לשמור. והלכה כרבי והילכך אם לא קיבל עליו בעה''ב פטור דהא לא קביל עליה נטירתא וכן המכניס אם שורו הוא נגח לשל בעה''ב נמי פטור שהרי ברשות הכניס:
משנה: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וַאֲכָלָתָן בֶּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר וְאִם הוּזְּקָה בָהֶן בַּעַל הַפֵּירוֹת חַייָב וְאִם הַכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַייָב.
Traduction
Si un homme met dans la cour d’un individu sans sa permission des fruits que l’animal mange, le propriétaire est acquitté; mais si l’animal est blessé par les objets, l’homme doit payer les dommages. Si l’homme a placé ces objets avec la permission du propriétaire, celui-ci doit payer le dommage des objets.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב. ודוקא שהוחלקה ונכשלה בהן אבל אם אכלה בהן עד שמתה פטור בעל הפירות דהוה לה שלא תאכל:
הלכה: הִכְנִיס שׁוֹר לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת כול'. הִכְנִיס שׁוֹר לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר. נַגַח נָגַף נָשַׁךְ רָבַץ בָּעַט מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל חַייָב. עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הָֽרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה וְעַל הַדְּחִייָה תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Traduction
Si quelqu’un a fait entrer un bœuf dans la cour d’autrui sans sa permission, puis un autre bœuf vient qui heurte le 1er,pousse, mord, se couche (156)De façon à écraser des objets. Tossefta, 1, fin., ou rue, le maître devra payer le dommage entier (157)Son cas ressemble à celui qui a mis des fruits chez autrui. survenu chez le demandeur. Selon les autres sages, le dégât entier est dû pour les dégâts de la dent ou du pied (158)V. ci-dessus, 1, 2 fin.; mais pour avoir heurté, ou frappé, ou mordu, ou s’être couché en nuisant, ou avoir rué, ou poussé, le maître d’un bœuf tam paiera la moitié du dommage, et le maître du muad le paiera entier, du meilleur de ses biens.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הכניס שור וכו' שלא ברשות ובא שור ממקום אחר נגח וכו' משלם נזק שלם. כך כתוב בתוספתא וא''א להעמידה דאם שלא ברשות ליכא למ''ד דמשלם קרן נ''ש ונראה בעיני דט''ס הוא וצריך להיות ברשות ואגב שיטפא דהני ברייתות דאיתא התם והובאו כאן לעיל דשם הגי' נכונה שלא ברשות נדפס ה''נ בטעות כן והכניס ברשות היינו טעמא דר''מ ס''ל כר' טרפון דאמר קרן ברשות הניזק נזק שלם משלם וכן קאמר ר''מ התם לעיל מהאי ברייתא והכי איתא בתוספתא סוף פ''ק בהדיא לר''מ:
על השן ועל הרגל. הוא דחייב נזק שלם דכיון שהכניס פירות ברשות חצר הניזק אבל בקרן ותולדותיו אין חילוק דבחצר הניזק ג''כ תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם כמו בר''ה:
הלכה: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת כול'. הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וַאֲכָלָן פָּטוּר. הוּזַּק בָּהֶן פָּטוּר. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁהַשֵּׁן פְּטוּרָה בֶחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשׁנֵיהֶן.
Traduction
De même, si l’on met dans la cour d’autrui sans sa permission des fruits, qu’un bœuf venant d’ailleurs mange, son maître est dispensé de les payer, comme il l’est si l’on s’est blessé à ces objets. Ceci prouve que les dégâts de la dent ne sont pas payés s’ils arrivent dans une cour qui n’est à aucun des deux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הכניס פירותיו וכו'. תוספתא שם:
הדא אמרה שהשן פטורה בחצר שאינה של שניהן. דאיכא למ''ד בפ''ק הל' ב' דחצר שאינה של שניהן חייבת בשן והכא דקתני ואכלן פטור כמ''ד דהתם דחצר ניזק הוא דחייבת בשן אבל שאינה של שניהן כר''ה דמיא לגבי שן:
הלכה: הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ קְּדֵירוֹתָיו כול'. הִכְנִיס קְּדֵירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל בַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וְשִׁבְּרָן פָּטוּר. הוּזַּק בָּהֶן פָּטוּר. הָדָא אָֽמְרָה. הַקֶּרֶן פְּטוּרָה בֶחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן.
Traduction
Si un potier met ses pots dans la cour de quelqu’un sans sa permission, puis un bœuf vient d’ailleurs et les brise, le maître du bœuf est dispensé de payer ce dommage (155)Tossefta, ch. 5.; et s’il s’est blessé aux tessons, le même est aussi dispensé de payer. Cela prouve que la cause primordiale du dommage n’entraîne pas de responsabilité dans une cour (non publique) qui n’est à aucun des deux, ni au demandeur, ni au défendeur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הכניס קדרותיו וכו'. תוספתא פ''ה:
ובא השור ממקום אחר. שלא ברשות ושברן פטור בעל השור וכדמפרש לקמיה הדא אמרה הקרן פטורה וכו' דס''ל להאי תנא דחיובא דקרן בר''ה היא שלשניהם יש רשות ומכ''ש בחצר הניזק אבל בחצר שאינה של שניהן מי נתן לו רשות להכניס כליו לשם:
הוזק בהן פטור. ובתוספתא גריס חייב וגי' דהכא נכונה היא דהא לשור ג''כ אין רשות:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי. רַב זְעִירָא אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּבַּיִת שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. הִכָּנֵס וַאֲנִי מְשַׁמְּרוֹ. הַכֹּל מוֹדִין בַּשָּׂדֶה שֶׁאוֹמֵר לוֹ. הַכְנִיסֵהוּ וְשׁוֹמְרֵהוּ. מַה פְלִיגִין. בֶּחָצֵר. רִבִּי אוֹמֵר. חָצֵר כְּשָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חָצֵר כַּבַּיִת. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. גְּדִישִׁים בַּשָּׂדֶה כְכֵלִים בַּבַּיִת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בָּהִיא דְאִית לָהּ מִסְגָּר.
Traduction
– R. Juda dit, au nom de Samuel: l’avis de Rabbi sert de règle (même pour le bœuf introduit avec permission, le propriétaire de la cour n’est tenu de payer le dégât que s’il a assumé de surveiller le bœuf). R. Jérémie dit: selon l’avis unanime de tous, si (contre l’ordinaire) un propriétaire a permis de faire entrer un animal dans la maison où il y avait des fruits, en disant qu’il se charge de le surveiller, le propriétaire serait responsable des fruits (déposés sur sa garantie); de même si l’animal a été confié au champ de quelqu’un, qui a permis de le faire entrer, pourvu que le maître de l’animal surveille, le propriétaire n’est pas responsable des dégâts. Seulement il y a divergence au sujet de l’animal introduit dans une cour: selon Rabbi, celle-ci équivaut au champ (que le propriétaire ne surveille pas, et il n’est pas responsable); selon les sages, elle équivaut à la maison (que son propriétaire surveille avec soin). N’est-il pas dit plus loin (6, 3): ''Si un individu met son blé dans le champ d’autrui sans permission etc.'', les gerbes jouent au champ le rôle des vases à la maison? (Pourtant les animaux sont libres au champ, non comme les vases de la maison)? On peut supposer, répond R. Yossé b. R. Aboun, que le blé est enclos dans une haie.
Pnei Moshe non traduit
הלכה כרבי. דאע''פ שהכניס ברשות אין בעל חצר מתחייב בנזקיו עד שיקבל עליו לשמור:
הכל מודין בבית. שאין דרך הבהמה להכניס לבית ולאכול פירות והכנס ואשמור קאמר ליה וזה ג''כ סמך עליו דע''מ כן נתן לו רשות להכניסן שיהיו משומרין שם:
בשדה. שדרך בהמות להלך שם ומסתמא לא קיבל עליו להיות משגיח תמיד עליהן והכנס ותשמרהו קאמר ליה ואפילו חכמים מודים שעד שיקבל עליו בפירוש לשמור:
מה פליגין. כי פליגי בחצר דמר סבירא ליה חצר כשדה שדרך החצר ג''כ להיות הבהמות מהלכין שם ומסתמא לא קיבל עליו טרחא זו שיהא יושב ומשמר פירותיו וחכמים ס''ל חצר כבית דלא שכיחי כ''כ בהמות בחצר ומסתמא נתרצה בשמירתן וזה ג''כ סמך עליו וכמאן דאמר ליה עייל ואנטר לך:
תמן תנינן. והא תנינן תמן בפ' דלקמן הל' ג':
המגדיש בשדה חבירו וכו'. וקתני התם בסיפא אם הגדיש ברשות בעל השדה ואכלתו בהמתו של בעל השדה חייב ולא פליג רבי:
גדישים בשדה ככלים בבית. בתמיה הא בשדה דרכן של בהמתן שם תמיד ואמאי מודה רבי התם וכי דין גדיש בשדה כמו כלים בבית:
תיפתר בהאי דאית ליה מסגר. בגדיש שיש בו מנעול להסגיר והוי כפירות וכלים בבית שסמך זה דעתו שלא תכנס בהמתו לשם ועייל ואנטר לך קאמר ליה ולפיכך בעל השדה חייב:
Baba Kama
Daf 24b
משנה: 24b שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ פָּטוּר מִדְּמֵי וְולָדוֹת. וְאָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת. שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָֽלְדָה וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּֽלְדָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם כֵּן מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְולָדוֹת כַּמָּה הֵן יָפִין וְנוֹתְנִים לַבַּעַל. וְאִם אֵין לָהּ בַּעַל נוֹתְנִים לְיוֹרְשָׁיו. הָֽיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ גִיּוֹרֶת פָּטוּר.
Traduction
Si un bœuf voulant frapper un autre bœuf, a frappé une femme enceinte qui a avorté, le propriétaire du bœuf n’est pas obligé de payer pour le fœtus; mais si un homme voulant frapper un autre, a frappé une femme enceinte qui a avorté par suite du coup, il doit payer pour le fœtus (Ex 21, 22). Comment paie-t-on pour un fœtus? On estime ce que la femme valait (comme esclave ou comme ouvrière) avant l’avortement, et ce qu’elle vaut à présent, et le défendeur paiera la différence. R. Simon b. Gamliel dit: on ne peut agir ainsi, car une femme vaut plus pour le travail après l’avortement (ou l’accouchement) que pendant la grossesse; il vaut donc mieux estimer la valeur de l’enfant (s’il vivait), et le défendeur la paie au mari de la femme. Si le mari est mort, le défendeur la paie aux héritiers. Si la femme est une esclave libérée, ou une prosélyte, le défendeur ne paie pas pour le fœtus (159)Pour un esclave libéré ou le prosélyte sans héritier, nul paiement n'est dû après la mort..
Pnei Moshe non traduit
מתני' שור שהיה מתכוין לחבירו. בגמרא מפרש איידי דקתני סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו קתני נמי רישא מתכוין לחבירו דבשור אפילו מתכוין לאשה פטור מדמי וולדות:
שמין את האשה כמה היתה יפה וכו'. שהיא נראית משובחת ובעלת איברים מפני העובר ודמיה יקרין ודמי וולדות דקאמר היינו שבח וולדות שהן משביחין את האשה וזה משלם לבעל שהפסידו השבח:
א''כ משהאשה יולדת הוא משבחת. אם כן דכך שמין אשתכת דלא יהיב ליה מידי שהרי האשה משיולדת היא משבחת שמפני שקודם שתלד מסוכנת הוא למות בצער לידה דמיה פחותין ודוקא במבכרת קאמר רבן שמעון ב''ג שהיא מסוכנת:
היתה שפחה ונשתחררה או גיורת. וסתם גיורת ומשוחררת נשואות לגר ולמשוחרר ואם מת הבעל פטור דהמחזיק בנכסי הגר שאין לו יורשין זכה וזה קודם לזכות במה שיש בידו וה''ה נמי לישראלית הנשואה לגר אלא סתמא דמילתא קתני. ובשפחה נמי שאין לה בנים הימנו מיירי והיינו דקתני ונשתחררה דמשמע עתה מקרוב ועדיין לא היו להם בנים ומשפחה נשמע לגיורת:
הלכה: שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן כול'. שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ. הָא אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין לָאִשָּׁה חַייָב. וְלֹא שַׁנְייָא הִיא בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לְהַכּוֹת אֶת הָאִשָּׁה בֵּין שֶׁנִּתְכַּוֵון לְהַכּוֹת חֲבֵירוֹ. וְלָמָּה תַנִּינָהּ הָכָא. אָמַר אַבָּא בַּר רַב חָנָה. בְּגִין מַתְנֵי הָא דְבַתְרָהּ. אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת.
Traduction
''Si un bœuf voulait frapper un autre etc.'', est-il dit. Est-ce à dire que s’il avait voulu frapper le femme, le propriétaire serait tenu de payer le dommage? —Non, il n’y a pas de différence entre l’intention de frapper une femme, ou de frapper un autre bœuf, et s’il est vrai que cette dernière expression est usitée dans la Mishna, c’est, dit Aba b. R. Hana, en raison des termes analogues énoncés à la suite par la Mishna: ''Si un homme, voulant frapper un autre, a frappé une femme enceinte (160)S'il avait eu l'intention de la frapper, il ne paierait pas d'amende, étant passible de la mort., qui a avorté par ce coup, il doit payer pour le fœtus''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שור שהיה מתכוין לחבירו. ופריך הא אם היה מתכוין לאשה חייב בתמיה והא ולא שנייא היא בין שנתכוין וכו' דאנשים כתיב ולא שוורים:
ולמה תנינתה הכא. מתכוין לחבירו:
בגין מתני' הא דבתרה אדם וכו'. איידי דקתני סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו ודוקא הוא דאלו מתכוין לאשה אינו משלם ממון דמתחייב מיתה הוא הילכך קתני נמי ברישא לחבירו:
תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. שִׁפְחָה וַולְדָּנִית אֲנִי מוֹכֵר לָךְ בָּנֶיהָ מַשְׁבִּיחִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. קָוטִיסְמֵי הִיא זוֹ. כְּתִיב כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָֽגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ אֵינִי יוֹדֵע שֶׁהִיא הָרָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵין מִתְחַייֵב עַד שֶׁיַּכֶּה בִּמְקוֹם עוֹבְרָהּ. הָא אִם הִכָּה עַל כַּף יָדָהּ אוֹ עַל כַּף רַגְלָהּ פָּטוּר. כַאֲשֶׁר יושת עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה. שׁוֹמְעֵנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מִשַׁלֵּם אֶלָּא לְבַעַל הָהֵרָיוֹן. רִבִּי עוּקְבָּא שָׁאַל. בָּא עַל אִמּוֹ בָּא עַל אֲחוֹתוֹ אַף הוּא בַּעַל הֵרָיוֹן הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעַל. אֶת שֶׁרָאוּי לִיקָּרוֹת בַּעַל. יָֽצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בַּעַל.
Traduction
– On a enseigné (161)V. Tossefta, ch. 9.: si l’on dit à son prochain de lui rendre une esclave apte à enfanter, elle a de la plus-value par ses enfants. Mais, dit R. Simon b. Gamliel, est-ce bien un profit, ctisma, si l’esclave enfante encore? (Elle perd au contraire de valeur matérielle). Il est écrit (ibid.): Si des hommes se battent et frappent une femme enceinte, de façon que ses enfants sortent, etc. (162)''V. Mekhilta, sect. Mischpatim; ch. 8.''. Par cette dernière expression, dit Aba José b. Hana, on ne saurait pas qu’il s’agit d’une femme enceinte; mais comme le terme enceinte est dit auparavant, on en déduit que l’homme est seulement coupable s’il frappe la femme à la matrice; si donc, il l’a frappée sur la paume ou sur le pied, il serait acquitté. Puis il est dit (ibid.): Comme le mari de la femme le lui impose; on aurait pu croire que ce mari peut imposer même pour un enfant à naître qui n’est pas de lui (163)Si après répudiation la femme enceinte a épousé un autre.? Aussi, il est dit: enceinte, pour indiquer que le coupable devrait payer l’amende de son méfait à l’auteur de la grossesse (non au second mari). R. Ouqba demanda: si un homme a eu des relations incestueuses avec sa mère ou sa sœur, est-il considéré comme maître de la grossesse (pouvant imposer l’amende au coupable qui aurait frappé une telle femme enceinte)? —Non, parce qu’il est dit: le mari, celui qui peut porter légitimement ce titre, non tout autre.
Pnei Moshe non traduit
שפחה וולדנית. שעדיין ראויה היא לילד:
בניה משביחין אותה. כלומר משובחת הוא מחמת שעדיין ראויה להוליד בנים:
קוטיזמי היא זו. מלשון קטומה ונכרתת ובמבכרת קאמר וכלומר שמסוכנת היא למות מחמת לידה ונ''מ לרבן שמעון בן גמליאל שאף על פי שזה אמר לו בשעת מכר וולדנית היא יכול זה לטעון לא הייתי יודע שמבכרת היא ואילו היית מפרש דבריך לא הייתי קונה אותה ות''ק סבירא ליה דלעולם משובחת היא אפילו במבכרת. א''נ קוטיזמי מלשון שבח הוא וכן הוא בב''ר פ''א מלך ב''ו מתקלס וכו' בתחילה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו ובלשון בתמיה מיתפרשא וכי משובחת היא בשביל כך:
עד שיכה במקום עוברה. כנגד בית הריון שלה:
אע''פ שאין ההריון שלו. כגון שנתגרשה מזה ונשאת לזה וכן אמר בתוספתא פ''ט בהדיא:
אף הוא בעל הריון הוא. אם צריך לשלם דמי וולדות לו שהוא בעל הריון או דילמא באיסור הוא וכדהדר פשטה לקמיה:
ת''ל בעל וכו'. כלומר הדר פשטה שאינו משלם לו דיצאו אלו שאין ראויין להיות לה בעל שאין קידושין תופסין בהן:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן. נִיחָא בְּשֵׁן. וָעַיִן. אָמַר רִבִּי יֹסֵא בִּירִבִּי בּוּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן שֶׁל אִמָּן.
Traduction
R. Yassa au nom de R. Yohanan dit: les nouveau-nés ne sont pas légalement affranchis par le fait d’avoir été frappés à perdre une dent ou un œil. On comprend qu’il n’y a pas lieu d’appliquer l’affranchissement au sujet de la dent (les enfants n’en ont pas);mais pourquoi pas pour la perte de l’œil (qu’ils ont)? Voici, dit R. Yassa b. R. Aboun, comment il faut rectifier cet enseignement: les nouveau-nés ne sont pas affranchis par le fait que leur mère a perdu une dent ou un œil.
Pnei Moshe non traduit
אין יוצאין בשן ובעין. וקס''ד בשלהן קאמר כגון שהושיט ידו למעי שפחה. וכן נמי ס''ד דאין יוצאין דקאמר משום דלא שייכא בעוברין והיינו דפריך ניחא וכו' ניחא בשן כלומר דלא שייך שן בעוברין והיינו דקאמר אין יוצאין דלא משכחת לה:
ועין. בתמיה אמאי לא הא שפיר משכחת לה בעוברין:
כיני מתניתא. כן צריך למיתני' בבה''מ דאין יוצאין בשן ועין של אימן דלא מהני להו שן ועין דאמן ובשלהן לא מיירי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source